מאמרים בנושא חציון

כלכלת בלוף – השכר הממוצע

נתחיל בבדיחה: כלכלן, פיזיקאי וביולוג נתקעו על אי. תשושים ועייפים נתקלו בקופסת שימורי טונה. הביולוג הציע להרטיב את המכסה במי הים המלוחים ולקוות שהמכסה יימס ברבות הימים. הפיזיקאי הציע לטפס על תלולית ולזרוק משם את הקופסא בתקווה שכח המשיכה יגרום לה להתבקע. הכלכלן הביט בשניהם ואז אמר: בואו נניח שיש לנו פותחן.

הכלכלה אינה מדע מדויק וככזאת היא ניתנת לפרשנות רחבה. על כל כלכלן שצופה עתיד קודר ניתן למצוא כלכלן הצופה עתיד ורוד יותר. מי מהם צודק? מה זה חשוב העיקר ששניהם מתפרנסים !

במדור זה בשם כלכלת בלוף נדון במושגים שרובנו נתקלים בהם מעת לעת באמצעי התקשורת השונים ונבדוק כיצד השימוש בנתונים כלכליים מסוימים מאפשר לטאטא את האמת הכואבת מאחוריי השטיח ולהתהדר בכותרות סנסציוניות שהקשר בינם לבין חיי האזרח הפשוט רחוקים כמרחק היום והלילה.

אם הינכם תוהים מה הקשר בין אתר להשוואת מחירים לבין מאמרים כלכליים, אזי קחו נא בחשבון שמדובר באתר שמטרתו בראש ובראשונה על בסיס פרמטרים ונוסחאות להציע מחיר הוגן אובייקטיבי מבלי המלצותיהם של "בכירים" בתעשיית המזון לגבי המחיר הנכון. כך גם בכלכלה בוחרים "בכירי האוצר" והמשק במונחים כלכליים שבאים לשרת את מטרתם והיא לייפות את המציאות הרבה מעבר למה שהיא.

בכל מקרה המטרה היא לפקוח לכולנו את העיניים!

במאמר זה נדון במושג השכר הממוצע במשק. נתון זה משמש כלכלנים ככלי המאפשר לבחון כיצד שכרו הממוצע של השכיר הממוצע השתנה במהלך התקופה. אך מיהו השכיר הממוצע? לפותרים נכונה תוגרל משכורת ממוצעת! [*]

 

 

ניקח כדוגמא עסק טיפוסי מקומי. העסק בנוי ממנכ"ל החברה, ו-4 עובדים מוכשרים. מעת לעת מגיעים העובדים עם דרישות לא הגיוניות בדמות העלאת שכר. המנכ"ל שנעלב מכך מזכיר לאותם עובדים שהם נמצאים בחסד ולא בזכות ומסרב בכל תוקף להעלאת שכרם. באותה משפחת עובדים המנכ"ל משתכר – 100,000 ₪ ואילו כל אחד מהעובדים משתכר  5,000 ₪.

השכר החודשי הממוצע הינו חילוק פשוט של סך משכורות השכירים במספרם. במקרה זה  120,000 ₪ חלקי 5 העובדים בחברה, ומסתכם לסך של 24,000 ₪. כך למעשה נראה כי החברה משלמת בעין נדיבה לעובדיה שכן השכר הממוצע הינו הרבה יותר מהמקובל בממוצע של המשק (9,447 ₪). לאחר תקופת מה הבריק במוחו של המנכ"ל רעיון מדהים. הרעיון הוא לפטר את כל העובדים ולהעסיק במקומם 3 עובדים באאוטסורסינג במשכורת של 4,000 ₪ כל אחד. רוח התלהבות ועשייה מילאה את המנכ"ל שהחל בביצוע רעיונו המבריק. לאחר חודש הגשים את חזונו. כאות הוקרה על כך החליט להעלות את שכרו ב 8% ל 108,000 ₪. השכר הממוצע בחברה כעת עמד על 120,000 ₪ חלקי 4 עובדים בחברה, סך של 30,000 ₪. לא רק שהמהלך גרם לחברה להתייעל אלא אף השכר הממוצע בחברה האמיר מ 24,000 ₪ ל 30,000 ₪. זהו שיפור של למעלה מ 25% בשכר הממוצע. כך שמצבו של השכיר הממוצע בחברה הוטב. אם מקודם תנאי השכר של העובד הממוצע היו מדהימים כעת השמים הם הגבול!

אז מהו בעצם הנתון האמיתי שאותו קברניטי המשק וכלכלניו לא רוצים שתדעו? לנתון זה קוראים השכר החציוני – האמינו לי שאם היה אפשר היו מוציאים אותו מחץ לחוק ותיכף נרחיב על כך.

בעוד שנתונים על השכר הממוצע במשק זמינים וגלויים, קיים קושי רב באיתור השכר החציוני, ואם קיים קושי סימן שאולי היד הנעלמה מעדיפה שלא נמצא אותו?!

לאחר פשפוש רב באתרי הלמ"ס, הביטוח לאומי ושאר מקורות מידע, הנתון האחרון הידוע מתייחס לשנת 2010 ושם עמד השכר החציוני על 5,984 ₪.

מהו שכר זה? זהו השכר של העובד הממוקם בדיוק באמצע הסקאלה המסודרת מהעובד בעל השכר הנמוך ביותר ועד לעובד בעל השכר הגבוה ביותר במשק. מדוע מתעלמים מנתון זה?

1)      הוא נמוך יותר בהגדרה מהשכר הממוצע ועל כן אינו מציג הישגים גדולים שבהם יוכלו לנפנפף פוליטיקאים וקברניטי המשק.

2)      הוא משקף את מצבו העגום של העובד השכיר, נתון שכדאי להסתיר מאותה סיבה בסעיף 1.

3)      הוא נתון אמיתי יותר ועל כן צריך להסתיר אותו כפי שמסתירים אמת.

4)      שלא כפי השכר הממוצע העולה מפאת שדרוג שכרם של הבכירים עקב נוסחת הממוצע הרי שהשכר החציוני לא משתנה הרבה אם לא מבוצע שינוי אמיתי בשכרם של השכירים נושאי העול – שזה רובנו.

 

אם נבחן מה קרה לשכר החציוני בהמשך לדוגמא הרי בתחילה השכר עמד על 5,000 ₪. (שכרו של העובד ה-3 מסך 5 העובדים בחברה). לאחר מהלך ההתייעלות ירד השכר החציוני ל 4,000 ₪. ירידה של 20%.

 

כעת ברור מדוע מחביאים נתון זה! שהרי קל להראות שהשכר הממוצע בדוגמא עלה מ 24,000 ₪ ל 30,000 ₪ כשבפועל מצבם של העובדים ה"רגילים" הורע !!!

 

אז פעם הבאה שאתם שומעים שוב כיצד מהללים קברניטי המשק את המצב הכלכלי המדהים ואתם תוהים כיצד מצב זה פסח עליכם, זה רק בגלל שהם משתמשים בנתונים נוחים וזה בעצם לא קשור אליכם!




[*] ההגרלה אסורה על עובדי התאגיד , בני משפחתו ולמי שקורא מאמר זה או שקשור אליו במישרין, עקיפין ובכל דרך או לא דרך. העובר על הכללים צפוי לקנס כספי בסך שתי משכורות חודשיות ממוצעות הצמודות למדד המחירים הידוע.